מאמרים נוספים בנושא האלימות ברשת והתמודדות עמה

1.
מרחב האינטרנט כחלק ממרחב החיים
והתמודדות עם אלימות באינטרנט
הכינו: אליזבט גלאון, מדריכה ארצית אחראית אינטרנט ומיכל זכריה, מדריכה ביחידה למניעת
אלימות ופיתוח אקלים, שפ"י

מאפיינים מרכזיים של האינטרנט:
בני הנוער והילדים חיים חלק משמעותי מחייהם באינטרנט ושם הם מנהלים חלק ניכר מהקשרים
החברתיים. כמו בקשרים חברתיים פנים אל פנים, גם במרחב האינטרנט יש ביטוי לשיחות סרק,
לשיתוף רגשי, לתמיכה, לקונפליקט, לסיפורים אישיים, לצחוק ולבכי... . זהו המשך טבעי של ההווי
האישי והחברתי אשר בהשפעת המאפיינים הייחודיים של האינטרנט מקבלים צבעים נוספים - תיעוד,
ריבוי שותפים, ניוד הגבול בין הפרטי לציבורי וכד'  – זוהי תרבות ייחודית.

♦ האינטרנט הוא חלק מהחיים
ƒ (כמעט) כל מה שעושים במרחב הפיזי נעשה ו/או מקבל ביטוי גם במרחב האינטרנט.,
ההתנהלות היא בו זמנית בשני המרחבים ומשלימה.
ƒ האינטרנט זמין היום גם דרך טלפונים ניידים.
♦ האינטרנט לכשעצמו אינו פוגע או מיטיב –  השימוש ביישומים שמתאפשרים באמצעותו
והפעולות שמבוצעות באמצעותם יכולים להיות פוגעים או מיטיבים, תואמים גיל או לא, מקדמים
או מכשילים וכד'. חשוב לפתח מודעות לאפשרות לבחור את היישומים וההתנהגויות הרצויים  .
♦ למאפיינים הייחודיים של האינטרנט השפעה על הלך הרוח של הגולשים:
ƒ מאפייני האינטרנט כמו אי נראות, היעדר קשר עין, צמצום תחושות, תקשורת
טקסטואלית ועוד, יוצרים אצל הגולש אפקט של הסרת עכבות. כתוצאה, יש נטייה
לדיבור חופשי ואינטואיטיבי יותר וחשיפת ישירה וכנה של רגשות ומחשבות שבמרחב
הפיסי לא תמיד נחשפים –  . לטוב ולרע
ƒ במרחב האינטרנט התפתחה ומתפתחת  תרבות שכוללת שפה ונורמות חברתיות
ייחודיות וחשוב להכיר תרבות זו מזווית ראייתם של בני הנוער והילדים  .♦ בין ילדים למבוגרים קיים, ברוב המקרים, פער דיגיטלי. בשל פער זה המבוגרים חווים חוויות
דומות לאלו של מהגרים. הם עלולים לחוש בלבול באשר לאופן התפקוד הרצוי שלהם כדמויות
משמעותיות בהקשר להתנהלות ילדיהם במרחב האינטרנט.
♦ בעידן האינטרנט קיימת נגישות זמינה למידע רב, אמין יותר ואמין פחות, מקצועי וחובבני, אישי
וציבורי וכד'. מידע זה מתעדכן באופן רציף.  

בריונות באינטרנט  - Cyberbullying:
בריונות היא בריונות. גם בריונות במרחב הוירטואלי היא בדרך כלל אינה חד פעמית.
בריונות קיימת הן במרחב הפיזי והן במרחב האינטרנט ובמקרים רבים יש לאירוע פגיעה המשכיות
בשני המרחבים.
אין הבדל מהותי בפגיעה הנחווית מבריונות שמתרחשת מחוץ לאינטרנט לבין פגיעה הנחווית
מבריונות שמתרחשת באינטרנט. יחד עם זאת, התנהגויות בריוניות יכולות להתבצע ביתר קלות
וחווית הפגיעה עלולה להתעצם כאשר הדברים מתרחשים באינטרנט.
שימוש באינטרנט או בטלפון סלולארי לשליחת טקסט או תמונה במטרה לפגוע באדם אחר, פעולות
אלה יכולות להתבצע כשהפוגע  : מזדהה בשמו האמיתי, מאמץ לעצמו זהות בדויה, מתחזה לאדם
אחר או באופן אנונימי. יש להבחין בין האפשרות של שימוש בכינוי לא מזהה, בזהות מושאלת
ובאנונימיות לשם שמירה על פרטיות לבין שימוש לרעה של האפשרויות ההאלה לצורך פגיעה באחר

ביטויים של בריונות באינטרנט:
 • העלבה: באמצעות שליחת מסרים אישיים וישירים
 • הטרדה: שליחת מסרים פעמים רבות, עם וללא תוכן משמעותי למטרת הטרדה.
 • הפצת שמועות: המצאת סיפורים שקריים  והפצתם באמצעות טקסט מילולי, סרט או תמונה
מעובדת
 • לעג והשמצה המופנים ישירות לאדם או לאחרים.
 • החרמה: הרחקה מקבוצה חברתית, יצירת סקרי שנאה
 • הפחדה, איום וסחיטה.

מה מניע את הפוגעים?
יכולים להיות מניעים רבים ושונים, אך יש מניעים ששכיחים יותר כאשר מדובר על בריונות באינטרנט:
 • הפוגעים באינטרנט הם לא פעם אותם ילדים ופש געים   גם ב חבמר הפיסי. המניעים לפגוע
נובעים מסיבות שונות, כעס, עלבון, מתסכול, אובדן שליטה עצמית ועוד.
 • השאיפה לפופולריות:  לא פעם ילדים ובני נוער מחקים פעולות שנעשו ע"י אחרים וזכו
לחשיפה רבה – מסריטים ומפיצים סרטים אלימים (אמיתיים או מומחזים), פתיחת קבוצות
נגד מישהו או ' משהו וכד . ככל שהתכנים קיצוניים יותר וחזקים יותר הם נצפים יותר, כמות
הצופים בתכנים והמצטרפים לקבוצות היא מקור לחוויה של פופולאריות ולתהילה. • חוסר מודעות לזווית הראייה של הנפגע  ולרגשותיו, פעולה אימפולסיבית ללא מחשבה
מראש על ההשלכות. לא פעם הדברים נעשים 'בצחוק' ובלהט הרגע  .
מי הם הנפגעים?
 • כל אחד עלול להיפגע.
 • ילדים אשר דחויים ונפגעים גם בעולם הפיסי.
 • ילדים שחוששים מדחייה ומהשפלה.


התערבויות למניעת בריונות באינטרנט ולטיפול באירועי בריונות
כמו בכל התערבות, כמו בכל פגיעה ,חשוב לעבוד הן במישור הפרואקטיבי ו ישורהן במ הריאקטיבי
עם כל האוכלוסי הי , כחלק מתוכנית מניעה  , ומתן מענה ייחודי לפוגעים ולנפגעים.

התערבות הריאקטיבית:
עצירה, ענישה, דיווח במידת הצורך ובנוסף בניית תוכנית אישית שיש לה היבטים ייחודיים על פי
ההקשר (חוזר מנכ"ל).

התערבות פרואקטיבית:
מעבר לפעילויות המכוונות לנושא של האינטרנט בתוכנית "כישורי חיים" ובתוכניות המניעה יש   שלב
ולהדגיש את ההיבטים הייחודיים הקשורים לנושא.

על מנת שההתערבות תהיה אפקטיבית היא צריכה לקחת בחשבון תרבות זו שאינה חלק מחיינו
המבוגרים (רובנו). חשוב להסתכל על המתרחש במרחב זה גם מזווית ראייתם  של בני הנוער
והילדים. לדוגמה -   בבירור אירועים חריגים שהיה להם ביטוי במרחב האינטרנט חשוב לשאול שאלות
על המניעים להתנהגויות  ועל רמת המודעות להשלכותיה, על האינטרפרטציות שלהם לאירוע וכד'
ולקחת זאת בחשבון בתכנון ההתערבות.

מסרים שניתן להעביר לילדים:
 • לא –  לשתוק גם כשזה קורה לך וגם כשקורה לאחר. חשוב לשתף בפגיעה ולעמוד לצד מי
שנפגע, לדווח  , לתמוך, לסייע ולפנות/להפנות לעזרה.
 • לקבוצה יש כוח עמידה מול בריון אחד או בריונים מעטים – אפשר וחשוב לשתף חברים  .
 • כשאני מגן על מישהו אחר אני מצמצם את הישנות מעשי הבריונות.
 • כשאנחנו מצייתים לכללים שהבריונים קבעו אנחנו הופכים אותם לכללים שלנו  . אפשר ליזום
התנהגויות חיוביות  - לקבוצה יש כוח משותף לקבוע כללים חיוביים.
 
חשוב לזכור:
♦ התערבות רלוונטית צריכה לקחת בחשבון תרבות זו שאינה חלק מחיינו המבוגרים (רובנו). חשוב
להסתכל על המתרחש במרחב זה גם מזווית ראייתם  של בני הנוער והילדים. לדוגמה  -  בבירור
אירועים חריגים שהיה להם ביטוי במרחב האינטרנט חשוב לשאול שאלות על המניעים
להתנהגויות  ועל רמת המודעות להשלכותיה, על האינטרפרטציות שלהם לאירוע וכד' ולקחת
זאת בחשבון בתכנון ההתערבות.
♦ בכל פעילות ובטיפול באירוע חריג וכד' יש להתייחס גם להתנהלות באינטרנט, למשל בפעילות
בנושא חברות יש להתייחס גם לחברויות באינטרנט, המושג חבר מקבל משמעות אחרת
באינטרנט, למפגש חברים יש המשכיות ורציפות גם באינטרנט והמפגשים חוצים גבולות של זמן
ומקום, יש חברויות שיש להם ביטוי רק באינטרנט כמו חברים שאוהדים דבר משותף או חברים
למשחק וירטואלי וכד' ; באירועים חריגים יש להתייחס לביטויים שהיו להתרחשויות גם
באינטרנט, באירוע אלימות למשל יש לזכור שמעבר לאלימות פיזית ולאלימות מילולית יש גם סוג
נוסף של אלימות שבאה לידי ביטוי באינטרנט כמו למשל טקסטים כתובים, קבוצות שנאה,
תמונות וכד .'
♦ מעגלי הפגיעה השתנו, הגבולות הגיאוגרפיים אינם רלוונטיים (הכיתה, ביה"ס או השכונה, נוכחות
פיזית באירוע וכד'). בכל אירוע  ובאבחון בית ספר חשוב לבחון אלו ביטויים מקבלים האירועים
במרחב האינטרנט ומי נחשף אליו.
♦ אלימות היא אלימות! גם אם היא התרחשה רק באינטרנט ויש להתייחס אליה כבכל אלימות
אחרת.
♦ הבריונים הם תמיד מיעוט והטובים הם הרוב. חשוב להרחיב את מעגל התומכים הפוטנציאלים
בקרב קבוצת הגיל -  לפתח מודעות, לתת כלים לזיהוי מצבים של בריונות ושל פגיעה, לעודד
תמיכה והושטת עזרה ולתת לגיטמציה לדווח על אירועים חריגים.
♦ אנחנו המבוגרים חשים לא פעם מבוכה וחוסר אונים לנוכח ההתנהלות של הילדים בזירת חיים
חדשה זו. הנטייה הטבעית היא ליישם את כל העקרונות והחוקים המוכרים לנו מהסביבה הפיסית
ולנסות לעשות סדר באמצעות הכלים המוכרים לנו, אבל לעיתים כלים אלה לא עובדים בהקשר
לדינאמיקה הייחודית של אינטרנט. חשוב להעלות סוגיה זו לדיון בצוות, להסתכל על הדברים גם
מזווית ראייתם של הילדים, לבחון את הדברים בהקשר של המאפיינים הייחודיים והתרבות
החדשה שנוצרת, להעלות דילמות, לאפשר מגוון דעות ותגובות ולגבש תובנות ודרכי התמודדות
מותאמות.
♦ האינטרנט חי, נושם ומתפתח – מחובתנו ללמוד את מאפייניו, את התרבות המתהווה בו
ולהתעדכן באופן שוטף.
♦ לאינטרנט פוטנציאל רב לקדם את עבודתנו כאנשי מקצוע: נגישות למידע מקצועי, לפורומים
לשיתוף והיוועצות וכד'.  
באתר שפ"ינט ניתן למצוא מידע על נושא האינטרנט -
ƒ עלון מקוון 29 – מבוגרים משמעותיים במרחב האינטרנטƒ עלון מקוון 18 – גלישה בטוחה ברשת
ƒ עלון מקוון 17 – ילדים ובני נוער במרחב הוירטואלי
ƒ ידע תיאורטי ויישומי
ƒ תכניות התערבות
תכניות ונהלים קיימים:
 • מערכת החינוך נגד אלימות מינית  - שומרי סף ברשת, תש"ע. התכנית עוסקת בהעצמת
תלמידים לזיהוי והושטת עזרה במצבים של פגיעות באינטרנט.
 • מערכת החינוך נגד אלימות מינית - פיתוח כלים לאיתור וזיהוי פגיעה מינית בקרב בני הגיל,
תשע"א
 • "בוחרים בחיים" – תוכנית למניעת אובדנות ופיתוח חוסן. התכנית כוללת פרק המתייחס
לאינטרנט.
 • תכנית כישורי חיים ליסודי ולחט"ב.
 • פעילויות שפותחו במסגרת היום להאומי לאינטרנט בטוח.


חוזר מנכ"ל
בחוזר מנכ  "ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות חינוך" תש  "ע (1 א) יש
התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט, לצילום במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של
תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר כמעשה אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם. אחד
הקריטריונים להערכת החומרה של האירוע הוא האם הפגיעה נעשתה בנוכחות רבים או בהפצה
המונית באמצעים טכנולוגיים כגון האינטרנט.
אירועים חמורים הקשורים לאינטרנט נכללים בחובת הדיווח:
פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים   מביכים, איומים וכו .)'
שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים
של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית  -הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון
נייד או באינטרנט .)

2.

סיכום סקר: UK Children go on line

תרגום, סיכום ועריכה: מירי זולברג, ד"ר אסנת בינשטוק

השתתפו: 1511 ילדים ובני נוער בני 9-19

              906 הורים לילדים ונוער בני 9-17

מטרת המחקר: בדיקת שימושי האינטרנט של גילאי 9-19 כדי להעריך הזדמנויות וסיכונים.

ממצאים:

• גישה ושימוש באינטרנט:

- ילדים רבים הם בעלי גישה לאינטרנט ממחשב ביתי ויותר מהם הם בעלי גישה למחשב מביה"ס.

- כרבע מן הילדים הם בעלי גישה לאינטרנט רק מביה"ס.

- בבתים בהם יש ילדים נמצאים יותר מחשבים ויש יותר גישה לאינטרנט.

- רק לכחמישית מן הילדים יש גישה לאינטרנט מחדרם, מרבית המחשבים עם גישה לאינטרנט מצויים באזורי הבית המשותפים.

- זמן השימוש במחשב פחות מזמן הצפייה בטלוויזיה ומן השהות המשפחתית. הוא זהה לזמן הכנת שיעורים ומשחקי מחשב, וגדול מהזמן המוקצב לקריאה ולשיחות טלפון.

- מרבית השימוש באינטרנט הוא לצרכי לימודים (שיעורי בית והכנת עבודות, להשגת אינפורמציה לצרכים שונים, לשליחת וקבלת דואל, למשחקים ברשת. הזמן המוקדש לצ'טים קטן יותר.

• שימוש באינטרנט למטרות פחות חינוכיות בגילאי 12-19:

-        פחות מרבע הודו בהעתקת חומר לעבודה בית ספרית והגשתו כשלהם

-        פחות מעשירית מן הילדים פרצו למחשב או דואל של מישהו.

-        כחמישה אחוזים מהם ביקרו באתרי היכרויות

-        ארבעה אחוזים מהם שלחו מסר מאיים או מטריד.

• פער בין הורים לילדים:

- מעל רבע מן ההורים הגדירו עצמם כמתחילים ורק מיעוט מן הילדים הגדירו עצמם כך

- כשליש מן הילדים הגדירו עצמם כמתקדמים ורק מעט הורים הגדירו עצמם כך.

- רק כחמישית מן ההורים יודעים להסיר וירוס, להתקין הגנות או להוריד מוזיקה מן הרשת.

• יכולת ילדים להעריך תכנים באינטרנט:

- פחות ממחצית הילדים סמכו על חומר שנמצא באינטרנט, מחצית מהם  סומכים חלקית ורק מיעוטם סקפטיים לגביו.

- מעל שליש מן הילדים דווחו שהסבירו להם כיצד להעריך את מהימנות המידע.

- פחות ממחצית ההורים בטוחים שילדם יודע להעריך נכון את התכנים באינטרנט.

- מעל מחצית הילדים נתקלו בפורנוגרפיה ברשת.

- פחות מחמישית ההורים חושבים שילדם פוגש פורנו ברשת.

- רוב הפורנוגרפיה נצפית במקרה על ידי כניסה מקרית תוך חיפוש אתרים אחרים או קבלת דואר זבל פורנוגראפי.

- עשירית מהילדים דווחו שנכנסו לאתרי פורנו מתוך כוונה, וכעשירית מהם קבלו חומר ממישהו שמכירים או שפגשו ברשת.

-  מחצית מן הילדים שפגשו פורנוגרפיה ברשת לא הוטרדו מכך, רבע מגילאי 9-15 טענו שנגעלו, מחצית מהילדים שפגשו פורנוגרפיה ברשת הרגישו שהם צעירים מדי מכדי לצפות בחומרים הללו.

• המעטת הורים בערך החוויות השליליות של ילדיהם:

-        מעל שליש מן הילדים הגולשים לפחות פעם בשבוע נתקלו בהערות מיניות או פוגעות ואילו ההורים אינם מודעים לכך, פחות מעשירית מהם חושב שילדיהם קבל הערות מיניות ועוד פחות חושבים שילדם נתקל בבריונות ברשת.

• העברת מידע אישי ברשת:

- הורים טוענים שאינם מרשים לילדם להעביר ברשת מידע אישי.

- כמחצית מהילדים טוענים שהוריהם אינם מרשים להם זאת.

- מעט פחות ממחצית הילדים שגולשים ברשת פעם בשבוע טוענים שמסרו אינפורמציה אישית כמו שם מלא, גיל, כתובת דואל, שם ביה"ס או מספר טלפון.

- חמישה אחוז מההורים חושבים שילדיהם מסרו מידע אישי.

• הכרות ברשת:

- מתחת למחצית הילדים שמשתמשים באינטרנט פעם בשבוע מודים שהתחזו ומסרו מידע שקרי

- כשליש מהילדים הכירו ברשת אנשים.

- שמונה אחוז מסרו שפגשו אדם שהכירו לראשונה ברשת – רובם מדווחים כי הם אומרים למישהו כי הם הולכים לפגישה כזו, לוקחים עמם חבר, פוגשים מישהו בן גילם ונהנים.

• פיקוח הורי על פעילות ילדים באינטרנט:

- לעיתים קרובות עקב מחסור במיומנויות רשת יחסית לילדיהם.

- הילדים חווים יותר חוויות בעייתיות ברשת מאשר הוריהם.

- הורים מרגישים שיש יותר פיקוח מאשר ילדיהם מרגישים, זה אומר כי הם נוטים להניח שאין צורך בכללים במקום שיש בהם צורך, וכי הכללים נשמרים במקום שאינם נשמרים!

- הורים טוענים שהם מעורבים באופן ישיר ותומכים בחוויות ילדיהם ברשת וטוענים שהם מנטרים את שימוש ילדיהם ברשת.

- ילדים אינם מדווחים על מעורבות הורית ואינם מודעים לניטור ההורים.

- עשירית מההורים מודים שאינם יודעים מה ילדיהם עושים ברשת

- קרוב לחמישית ההורים טוענים שאינם יודעים לעזור לילדם להשתמש ברשת באופן בטוח.

- מאחר וחלק גדול מן המחשבים ממוקמים בחדרים פרטיים ולא בחלקים ציבוריים של הבית, ומאחר וילדים מחפשים פרטיות ברשת ואפילו מחפשים להימנע מפיקוח הורי – הפיקוח ההורי לא יכול להיות מופעל.

- למעלה משני שליש מן הילדים אינו רוצה פיקוח הורי על גלישה ברשת ונוקט באמצעים להגן על הפרטיות שלהם – מחיקת דוא"ל כדי שההורים לא יקראו אותו, הקטנת חלון כשההורים נכנסים לחדר, מחיקת ההיסטוריה של הדוא"ל, החבאת מסמכים, שימוש בסיסמא של מישהו אחר ללא ידיעתו.

- להורים יש משאלות של פיקוח חיצוני – מרביתם רוצים חוקים נוקשים יותר לגבי פורנוגרפיה ברשת, למעלה ממחציתם רוצים פיקוח ממשלתי נוקשה יותר, מרביתם מצפים ליותר הכוונה ולימוד בבתי הספר ואף רוצים הדרכה לעצמם.

- כשני שליש מן ההורים היו רוצים ביותר אתרים מותאמים לילדים ובתוכנות סינון ופיקוח טובות יותר.

- קיימת בעיה בפיקוח הורי ברשת – חלק מיתרונות הרשת עבור ילדים ונוער הוא הפרטיות והחופש מפיקוח הורי. פיקוח וניטור פעילויות ילדים ברשת הם משימה מאתגרת ועדינה שצריכה לגייס את שיתוף הפעולה של הילדים.

- ילדים בטוחים בשליטתם במיומנויות המחשב אך גם מודעים לבלבול ולחוסר הביטחון שלהם.

- ככל שהשימוש באינטרנט רב יותר, המיומנויות גדולות יותר אך כך גם המפגש עם סכנותיו.

- כאשר משתמשים מעט, יש פחות סכנות אבל גם פחות יתרונות, לכן מגבלה על נגישות היא האסטרטגיה הפחות טובה להגן על ילדים.

• סיכום:

יש הרבה תשומת לב ציבורית לסכנות. זווית הראייה של כל אחד מאתנו תקבע אם יראה את חצי הכוס המלאה או הריקה. המסקנה היא שיש להכיר את הסכנות ואת הדרכים לצמצם אותן.

הסכנות אינן מצדיקות כניסה לפאניקה ולא מגבלה משמעותית על שימוש ילדים ברשת. מצד שני יש צורך בהתייחסות רצינית אליהן והתערבות ברמת ממשל, אנשי חינוך, תעשיית הרשת והורים.

ילדים שמוגבלים בשימוש ברשת אינם מנצלים מספיק טוב את יתרונותיה, אינם בונים אתרים אישיים וגלישתם ברשת אינה מלווה בסקרנות וביקורת.

המלצת הסקר: אימוץ גישה מאוזנת לפיקוח שתמצא שבי לזהב בין הסכנות של חשיפת ילדים לנזקי הרשת לבין פגיעה בהזדמנויות שלהם להשתתף, להנות ולבטא עצמם באופן מלא. שביל זהב בין הגנה על הילדים לבין שמירה על זכויותיהם.