ה"עדים"

בחלק גדול של מעשי הבריונות בקרב בני-נוער, ברשת ובכלל, מעורבים בנוסף לאוכלוסיית הבריונים, והקורבנות, גם סוג אוכלוסייה נוסף – אוכלוסיית העדים, שזוכה פחות מהראשונות לסקירה מחקרית. 

בעוד שבבריונות פא"פ העדים צופים פיסית במעשי הבריונות ומספרם ברור וגלוי, הרי בבריונות מקוונת הם נמצאים ברשת ורואים את המסרים העוברים לאחרים ואין אפשרות להעריך את כמותם שיכולה להיות עצומה. 

היות וכפי שנאמר לעיל הקורבנות ברשת כמעט אינם משתפים את המבוגרים במעשה הבריונות, לעתים קרובות, היחידים שיודעים על תלמידים שנפלו קורבן לבריונות ברשת, הם העדים או תלמידים אחרים. עדים המדווחים על מקרי בריונות ברשת יכולים להשפיע באופן משמעותי  על  חיי הקורבנות,  ובמקרים קיצוניים אף להציל  חיים. אחת הדרכים המוצעות שיש לנקוט במלחמה נגד בריונות ברשת, היא העצמת העדים והפיכתם מעדים שהם חלק מהבעיה, לעדים שהם חלק מהפתרון.

העובדה שלקבוצת הגיל חשיבות רבה מאוד בגיל ההתבגרות יכולה להוות יתרון ולהפוך את העדים לבעלי תפקיד מכריע ביצירת שינוי התנהגותי אצל הבריונים. העדים יכולים להשפיע מבחינה חברתית על הבריונים ולגרום להם לשנות את התנהגותם האגרסיבית, כאשר הם לא נותנים תמיכה ולגיטימציה להתנהגות אגרסיבית ובריונית. 

כאשר מדובר בבריונות פנים מול פנים, רוב התלמידים הופכים לעדים פסיביים או עדים שמתערבים לטובת הבריון מפני שהם מפחדים להיפגע בעצמם, מפחדים להיות הקורבן הבא של הבריון או שהם מאמינים שהתערבות מצידם לטובת הקורבן רק תחמיר את הסיטואציה. במקרים רבים העדים  לא יודעים כיצד לפעול על מנת לעצור את מעשי הבריונות. עדים לבריונות ואלימות בכלל ולא רק בקרב בני נוער היא תופעה ידועה בספרות  כ- ""the bystander effect, ומשמעה שככול שקבוצת העדים גדלה, כך קטן הסיכוי שהעד יגיש עזרה לקורבן. כשיש הרבה עדים כל אחד יכול להניח שהקורבן כבר מקבל עזרה ממישהו אחר או שהבעיה כבר נפתרה .

בדרך כלל אנשים נוטים לבחון את ההתנהגות של אחרים בסיטואציה בה יש עדים (בבריונות פא"פ) כדי להעריך את מידת הדחיפות של הגשת עזרה. במידה והעדים האחרים מגיבים בצורה פסיבית או רגועה, יתכן ששאר העדים יפרשו את המצב כלא דורש הגשת עזרה. הסבר נוסף להימנעות של עדים מהגשת עזרה הוא בלבול במידת האחריות לסיטואציה של בריונות/ אלימות. במקרה זה העדים ימנעו מלהגיש עזרה לקורבן כדי שהם לא ייתפסו כאחראים לנזק שנגרם לקורבן.

במחקר  על קבוצות דיון וצ'אט,  הגיעו החוקרים למסקנה שהדפוס של התערבות עדים בהגשת עזרה, דומה ברשת לדפוס המתואר בספרות לגבי התערבות עדים באירועי אלימות המתרחשים מחוץ לרשת. כלומר, שככל שמספר האנשים הנוכחים בקבוצת דיון או בצ'אט גדל, לקח יותר זמן לאנשים לקבל עזרה. 

בעוד שבבריונות רגילה העדים צופים פיסית במעשי הבריונות, בבריונות מקוונת העדים נמצאים ברשת ורואים את המסרים העוברים לאחרים. לעתים העדים גם נוטלים חלק פעיל במעשי הבריונות, מעבירים הלאה את המסרים, או מגיבים 'מאחורי הקלעים'. 
(קרדיט - תמר טרבלוס - תזה בנושא הבריונות ברשת)