יום שלישי, 9 בפברואר 2016

יום חמישי, 7 במאי 2015

נוכחות והשגחה באינטרנט (על פי תורתו של חיים עומר)

§השגחה – זה לא בילוש וחסימה. השגחה הורית אמתית מעבירה את המסר אנחנו כאן. ניסיון חסימה מעביר מסר שגוי – אנחנו לא מסוגלים לבצע את התפקיד אז רכשנו טכנולוגיה שתשמור עליך. נוצרת תחרות בין ההורה לילד כשהילד פורץ את הטכנולוגיה הוא חוגג את הניצחון.
§נוכחות בשטח – לבקש מהילד שיעשה להורה, מורה סיור ברשת ובאתרים שבהם הוא נוהג לבקר. באלו משחקים הוא משחק. לעתים ילדים מופתעים מההתעניינות ונותנים את ההסבר בהתלהבות.
§שיח חופשי – על ההורים, מורים ליזום שיח על נושא האינטרנט לשאול את הילד כיצד הוא נזהר מסכנות באינטרנט איך הוא מתמודד עם מצבים של אלימות ברשת.


ה"אי" בבעל זבוב של ויליאם גולדינג כמטפורה לעולם הווירטואלי בו אין נוכחות והשגחה של מבוגרים



התמונה לקוחה מהסרט "בעל זבוב" שמבוסס על הספר שכתב ויליאם גולדינג
הסיבה בה בחרתי בתמונה זו כי בעיני התמונה הזו היא מטאפורה לאלימות של הילדים ברשת.
הילדים תופסים את העולם הווירטואלי כללא השגחת מבוגרים ובדיוק כמו באי של גולדינג כשאין השגחה של מבוגרים-קורים דברים רעים ואלימים. 

יום רביעי, 6 במאי 2015

האם אלימות ברשת יותר פוגעת מאלימות מחוץ לרשת?

האם לדעתכם העובדה שהרשת מאפשרת תפוצה לא מוגבלת הופכת את האלימות בה ליותר פוגעת?
העובדה שמה שמגיע לרשת יכול לעבור בעצם בתפוצה אין סופית הופכת את הרשת לכלי הרבה יותר פוגעני מאשר אלימות מחוץ לרשת.
למשל, תמונות פוגעניות - גם אם ניסיתי להסיר אותם או אפילו מי שהעלה אותם כבר הסיר אותם- עברו כבר הלאה למשתמשים אחרים והם יכולים להמשיך להעביר זאת הלאה לאחרים....

יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

הרשת האכזרית גובה קורבן נוסף - נערה בת 16 מפלורידה שמה קץ לחייה אחרי שעברה התעללות וירטואלית ברשת החברתית Ask.fm; האנונימיים כתבו: "את יכולה כבר להרוג את עצמך אולי?", "לאף אחד לא איכפת ממך"




יום ראשון, 21 באוקטובר 2012


מתי אנשים יתעוררו ויבינו שהבריונות ברשת היא תופעה שרק תופסת תאוצה ויפעלו למען הסברה וטיפול בתופעה.
נקווה שהמקרה של אמנדה יעורר את מקבלי ההחלטות לעשות משהו בנידון.
כדאי לקרוא את הכתבה המצורפת.
http://www.mako.co.il/digital-internet/viral/Article-6f2876069d65a31006.htm&Partner=rss&partner=start

יום חמישי, 1 במרץ 2012

אלימות ברשת - מי נרדם בשמירה?

הידיעה המצורפת בכתבה על שתי נערות שניסו להתאבד בגלל שהציקו להם בפייסבוק, מצטרפת למגמה הולכת ומתרחבת של אלימות ברשת...איך אני יודעת? עשיתי על כך מחקר (מפורט בפוסטים קודמים) השאלה הגדולה היא איך נחלמים בתופעה? אם נמשיך להתעלם מהתופעה היא לא תעלם מעצמה אלא תמשיך להכות ללא רחם. ועוד שאלה: מי צריך להילחם בתופעה? איפה משרד החינוך? איפה ההורים? מה קורה כאן? ילדים נמצאים היום יותר מתמיד ברשת ומנהלים חיים מקבילים לעולם האמיתי ללא השגחה של מבוגרים. האם צריך לקרות אסון כדי שאנשים יתעוררו?


http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=880498