ההרצאה שלי בכנס צ'ייס לטכנולוגיות למידה באוניברסיטה הפתוחה

אלימות ברשת - ההרצאה

פרסום המחקר של האוניברסיטה הפתוחה בנושא האלימות ברשת בישראל

מאמר ב"עדכן" של האוניברסיטה הפתוחה

חקיקה בנושא האלימות ברשת - חשיפת זהותו של מוציא לשון הרע

קישור לכתבה של מעריב בנושא

כנס- "קיץ בטוח באינטרנט"

עיקרי ההרצאות -
ח"כ - זבולון אורלב - מקדם את נושא החקיקה בכנסת בנוגע לבטיחות ברשת. בדיקה של היבטים חוקיים/ משפטיים.
יוזמה לחוק שיאפשר למי שנפגע ברשת מלשון הרע לדרוש את חשיפת זהותו של הפוגע.

עמותת אשנב פועלת בעיקר באמצעות הסברה בקרב בני נוער והורים.
זקוקים למתנדבים שיעבירו סדנאות, הרצאות בנוגע לסכנות ברשת.
מכשירים גם חיילים שמעבירים בהתנדבות הרצאות בנושא.

גוגל - פיתחה את מרכז הבטיחות להורים

מיכל דליות - "להיות הורים של ילדים דיגיטליים -
המסר העיקרי להורים -  הורים פוחדים לתסכל את ילדיהם , פוחדים לשים גבולות, יציאה מאד מסוכנת מאיזון של מה תפקיד הילד ומה תפקיד ההורה. החינוך וההסברה של ההורים לילדיהם לא צריכים להשתנות ולהתאים אותם לטכנולוגיה. המקום של ההורים הוא לחוקק בבית חוקים כדי ליצור נורמה ולא צריך לחדש אותם בגלל הטכנולוגיה. אם ילד ידע מגיל צעיר מהו כבוד לזולת וזה יוטמע בו , גם באינטרנט יהיה לו כבוד לזולת.


לימור הררי - אחראית על התקשוב במשרד החינוך - החל משנת הלימודים הבאה יפעלו בבתי הספר צוות חיים ברשת שיהיה מורכב מ- יועצת חינוכית, רכזת חברתית ומורה מוביל בתחום. 


אשנב פיתחו סרגל מצוקה כמענה לבטיחות ברשת 
להורדה חינמית - בקישור הבא - 
לחצן המצוקה של אשנב

חדשות גוגל לגבי הבטיחות ברשת

מרכז להורים לבטיחות ברשת

מרכז בטיחות ברשת

התאבדות ברשת

הכוונה להתאבדות פומבית שמתרחשת לרוב און-ליין. ישנם גם אתרים שנותנים עזרה והכוונה כיצד לבצע התאבדות און-ליין

קישורים לכתבות בנושא:

כתבה 1

כתבה 2

מצוקה נפשית בקרב מתבגרים החווים התעללות ברשת

ארגון - ער"ן (עזרה ראשונה נפשית לילדים ומתבגרים בטלפון) מדווח לאחרונה על עלייה חדה בקרב בני נוער המצלצלים לקו החרום לאחר התעללות מילולית באינטרנט.


העובדה שלא ניתן לראות את הסבל של הקורבן באינטרנט מובילה בהרבה מקרים להצקות שהתחילו ממקום לגמרי תמים. המתעלל או הבריון ברשת לא תמיד מודע לסבל הרב שהוא גורם לקורבן.  


ישנם גם מקרים בהם המתעלל הופך לקורבן בעצמו ומהארגון מדווחים על לא מעט בני נוער אשר פנו לקו החם לאחר רגשות האשם שהציפו אותם. כי בני נוער מעלים הודעות ותמונות פוגעות לרשת בלי מחשבה נוספת על איך הדברים יתגלגלו הלאה. וברגע שזה באינטרנט כבר אין שליטה למי ששלח לאיזו תפוצה או קהל זה יגיע. 
עמותת עלם, התמקדת בסיוע לבני נוער, החליטו לשנות את גישת הסיוע, כך שתתאים למצוקות הנפשיות החדשות. פעילי עלם ידועים בכך שהם נוהגים לצאת לשטח ולאתר נערים במצבי סיכון, לתת להם אוזן קשבת ולסייע להם. "השטח החדש" הוא המרחב הווירטואלי, ולכן החליטו להקים את yelem - פורטל שנועד לספק מידע למתבגרים. 


האתר של עמותת - עלם

מרכז המחקר על בריונות ברשת בארה"ב

היקף התופעה של בריונות ברשת גדול בהרבה בארה"ב מאשר בארץ. קיים מחקר רב בנושא.
ויש שני חוקרים : הינדג'ה ופאטצ'ין שהקימו מרכז מחקר על הנושא.
בקישור לאתר של המרכז יש מידע רב באנגלית.

קישור לאתר של המרכז לחקר הבריונות ברשת בארה"ב

סרטונים של החוקרים על תופעת הבריונות ברשת

מה הלאה?

העיסוק שלי במחקר על האלימות ברשת הביא אותי לקרוא המון ספרים, מחקרים וכתבות בנושא.
העתיד לא נראה לי ורוד. אבל יש מה לעשות בנידון!
בארה"ב, למשל,  מתמודדים עם בעיות  של בני נוער המתאבדים און-ליין, מקבלים עצות איך להתאבד און-ליין, מקבלים עידוד להתאבד און ליין. וגם לומדים איך להשיג תחמושת, איך להרכיב פצצות וכדומה.
נדמה שהרשת שמאפשרת למתבגרים לגלוש ללא השגחה של מבוגרים מביאה אותם למקומות לא טובים.
אפשר ללמוד מהניסיון המר של ארה"ב וארצות מערביות אחרות וכבר עכשיו ליישם חלק מהתוכניות המניעה והתערבות שהוכחו כיעילות. לא צריך ,לדעתי ,לחכות שכל הדברים הרעים יגיעו גם אלינו. אנחנו בהחלט סוגרים פערים בצעדי ענק.
אם לפני שנה וחצי ערכתי את המחקר שלי על כיתות ז', אני יודעת על מחקרי המשך שקיבלו כבר נתונים מספרים אחרים על נושא האלימות ברשת שרק הולכת וגואה.
מה נעשה??
נשב בחיבוק ידיים או נעשה משהו בנידון?

מידע על כנסים בנושא האלימות ברשת

כנס "קיץ בטוח באינטרנט" של גוגל ואשנב - יתקיים ב- 12יולי, 2011 

כפתור מצוקה ברשתות החברתיות (כתבות בעיתונות)

יוזמה: כפתור מצוקה ברשתות החברתיות

בעקבות החשד כי נער התאבד לאחר שהתעללו בו בפייסבוק פנה ח"כ זאב בילסקי למפכ"ל בבקשה לפעול נגד המתחולל ברשתות החברתיות.

פרסום ראשון: 05/01/11, 16:22

ניר הר זהב

.

ח"כ זאב בילסקי ‏(קדימה)‏ פנה למפכ"ל המשטרה רב ניצב דודי כהן בבקשה לפעול נגד המתחולל ברשתות החברתיות על רקע הדיווח כי נער בן 16 שם קץ לחייו בתלייה, במהלך שיחה עם חבריו ברשת החברתית.
"לאחרונה אנו עדים למקרים בהם פדופילים מנצלים את הרשתות החברתיות כשהם מסתתרים מאחורי נתונים מזויפים ומנסים לפתות קטינים. לפני מספר חודשים פניתי להנהלת פייסבוק על מנת להתקין כפתור מצוקה ולצערי בקשתי לא נענתה", כתב בילסקי.
"מטרת כפתור המצוקה היא להוות כלי בעל יכולת לדווח בזמן אמת לגופים המתמחים בנושא שיוכלו להיות בקשר ישיר עמכם על מנת לתת מענה בזמן קצר ביותר ולנסות למנוע המשך הפעילות של אותם פדופילים או לחילופין להפעיל מעורבות של גורמי מקצוע לנסות ולמנוע מעשי התאבדות. אני מבקש ממך להפעיל את סמכותך בכל האמצעים העומדים לרשותך על מנת למנוע מקרים דומים".

פייסבוק תתקין בבריטניה "כפתור מצוקה" שבעזרתו יוכלו ילדים לדווח על עברייני מין

על הרשת החברתית הופעל לחץ לאחר שנערה בריטית בת 17 נרצחה על ידי עבריין מין בן 33 שהכירה בפייסבוק

• 11:35
• 12.07.2010
• מאת: סוכנויות הידיעות
• הוסף תגובה

• הוסף לרשימת קריאה
• שתף
• פייסבוק
• הדפס
• שלח לחבר 

• TheMarker Android
• TheMarker iPhone
• הורד עכשיו ללא תשלום:

משתמשי פייסבוק צעירים בבריטניה יוכלו בקרוב לדווח על כל פעילות חשודה ברשת החברתית, באמצעות כפתור מצוקה חדש, אשר נועד להרתיע עברייני מין. האפליקציה החדשה תופיע באופן אוטומטי בעמוד הפייסבוק של כל משתמש בגילאים 13 עד 18, ובלחיצה על הכפתור ניתן יהיה לדווח על הטרדות למרכז להגנה על ילדים מפני ניצול ברשת (Ceop) ולפייסבוק.

האפליקציה, ClickCEOP, מגיעה לאחר חודשים של משא ומתן בין פייסבוק ל-Ceop, סוכנות ממשלתית לאכיפת החוק, אשר עוקבת אחר עברייני מין באינטרנט. הסוכנות ביקשה מפייסבוק להתקין את ה"כפתור" כבר בנובמבר, אך לדבריה פייסבוק התנגדה לרעיון.

פייסבוק אינה הרשת החברתית הראשונה בבריטניה שמשתמשת באפליקציה זו, ולפניה עשו זאת כבר ביבו ומייספייס. הלחץ על פייסבוק הוגבר בעקבות רציחתה של אשלי הול בת ה-17. הול נרצחה על ידי עבריין מין מורשע בן 33, שהתיידד עמה בפייסבוק והתחזה לנער בן עשרה.

ח"כים לפייסבוק: התקינו לחצן מצוקה

חברי הכנסת מושפעים מהנעשה ברשת החברתית פייסבוק בבריטניה: 10 ח"כים נענו לבקשתו של אבשלום אדרת, שבנו התאבד בעידוד גולשים, ופנו להנהלת פייסבוק כדי שתוסיף כפתור מצוקה גם לגולשים הישראלים. לחיצה על הכפתור תשלח אות למשטרה ותסייע לאתר את הגולש שנמצא במצוקה

חדשות 2 | פורסם 19/07/10 08:54

מקווים שהכפתור ימנע את הטרגדיה הבאה

צילום׃  חדשות 2

הרשת החברתית פייסבוק מציעה יתרונות רבים לחברים בה: אפשר להכיר אנשים חדשים, להתעדכן בדברים שקורים בחייהם ולעדכן את חבריכם מבלי לפגוש אותם באופן אישי. אך לצד היתרונות, ישנם סוטים ונוכלים שמנצלים את החשיפה ברשת למטרות פסולות.

יוזמה שהגיעה מצד ארגון למניעת הטרדות ילדים בבריטניה הביאה להתקנת אפליקציה של כפתור מצוקה בפייסבוק - שמקשרת את הגולש עם ארגוני סיוע. היוזמה מצאה חן בעיני חברי הכנסת הישראלים שמבקשים לאמץ את האפליקציה גם בארץ. עשרה חברי כנסת ובראשם ח"כ זאב ביילסקי פנו להנהלת פיסבוק העולמית בבקשה להוסיף "כפתור מצוקה" גם עבור הגולשים הישראלים, כפי שפורסם הבוקר בעיתון מעריב.

- פרסומת -

היוזמה הגיעה בעקבות שיחה של ביילסקי עם ד"ר אבשלום אדרת, שבנו החייל התאבד בשנת 1997 לאחר שקיבל "הדרכה" מגולשים כיצדל ירות בעצמו ברובה M-16. "הוא סיפר על קשיים עצומים, ובתגובה קיבל הודעות שעודדו אותו לשים קץ לחייו. אין ספק שאילו היה אז כפתור מצוקה באינטרנט, ניתן היה להציל את חייו", אמר אדרת.

אותות המצוקה שישלחו גולשים באינטרנט, צפויים להיות מופנים באופן אוטומטי לאתר של עמותת אשנ"ב - אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, ומתנדבים המאיישים את האתר יפנו את הפניות למשטרה או לגורמי סיוע אחרים על סמך כתובת ה-IP. כך מקווים, ניתן יהיה לאתר את הגולש בזמן ולמנוע טרגדיה נוספת.

מדריך להורים : הצד האפל של הרשת (תורגם ע"י גילה ברונר, מתוך העיתון: Family PC מרץ 2000)

מדריך להורים: הצד האפל של הרשת (תורגם ע"י גילה ברונר, מתוך העיתון: Family PC  מרץ 2000) האינטרנט הוא הכלי החינוכי הנפלא ביותר שיכולנו לתת לילדינו, אבל אסור להתעלם מהעובדה שיש בו צד אפל ומפחיד. זהו עולם שבו אין פנים, אין קול ולא מחוות אופייניות. זהו עולם שבו "טורפים" PREDATORS)) נמצאים בכל מקום, מחופשים לכל דבר. זהו עולם שאם חיפוש מילה כמו "אופנה" עשוי לשחרר למסך כמות עצומה של תמונות פורנו. כיום האתגר הקשה העומד בפני הורים הוא לחנך את הדור הדיגיטלי הראשון. עלינו להכיר איך להגן על ילדינו מפני היסחפות ליחסים לא נעימים ברשת. יש לבדוק את הגבול שבין חופש הדיבור לבין שמירה על בטחון הילד ולתת טיפים מעשיים להתמודדות עם האתרים רווי השנאה והפורנוגרפיה. הורים נמצאים תמיד במאבק על הקו הדק שבין להיות זהיר לפרנואידי. כאשר מדובר באינטרנט, התפקיד נעשה קשה במיוחד, מפני שההיכרות עם הסכנות נעשית יחד עם הילדים. הדרך הטובה ביותר היא לתת לילדים מידע והדרכה על מנת שיוכלו לבחור נכון כשהם לבד. סקס שקרים וילדים - מה שהורים לא יודעים על אינטרנט קרולין ג'אבס  האינטרנט שההורים מכירים הוא בוודאי לא אותו מקום שבו הילדים מבקרים. בעוד הורים מתחברים לאתרי קניות וגולשים לקבלת מידע, הילדים מבלים שעות בשיחות און-ליין ומחליפים ביניהם מסרים מיידים. למרות שרוב השיחות הן חסרות משמעות ולא מזיקות, הרי שבאחדות משתתפים מבוגרים חסרי-מצפון המשתמשים ברשת כדי לקשור קשרים עם ילדים לא תמיד מתוך כוונות טובות. כל אחד שמע כבר על מקרים בהם פותו צעירים מחוץ לבתיהם ע"י "טורף" שפגשו און-ליין. הרבה הורים מאמינים שילדיהם בטוחים מפני שהם הזהירו אותם לא למסור שם או מספר טלפון. אבל הילדים ממשיכים להיות חשופים לא רק ל"טורפים" שמטרתם  להטריד מינית, אלא גם לסוטים ששולחים לקטינים הודעות זימה, חומר פורנוגרפי ומשתפים אותם בסייבר-סקס בוטה וסוטה. יש מומחים הטוענים שזה לא מזיק כי הילדים יכולים להתנתק בכל רגע. אחרים מאמינים שמתבגרים הנמצאים בתהליך גיבוש של עמדות מיניות לא צריכים להיחשף לצד הגס של המיניות, בעיקר כשזה נעשה ע"י מבוגרים אנונימיים שטובת הקטין אינה לנגד עיניהם. דיויד פינקלהור, מנהל המרכז לחקר פשעים נגד ילדים באוניברסיטת ניו-המפשייר DURHAM טוען שילדים זקוקים להגנה ממעורבות עם מיניות של מבוגרים. לא מדובר רק בהגנה ממגע פיזי, אלא גם מקשר עם הפנטזיות של מבוגרים. לא קיימים נתונים סטטיסטים על מספר הילדים שנוצלו מינית לאחר שפותו באינטרנט, כיוון שלא מדווחים על פשעי אינטרנט בנפרד. אבל חוקרים משטרה משוכנעים שהיקף הבעיה גדול וצומח, כי האינטרנט מוצף במשחרים לטרף מיני שהנגישות שלהם לילדים קלה במסגרת זו. אנשי משטרה אומרים שבעבר ה-predators היו חייבים ללכת לפארקים, לגני משחקים או לבתי-ספר והם נמצאו בסיכון שיגלו אותם.  אבל היום, האינטרנט הוא פארק וירטואלי אינסופי     ושם אפשר להתקרב לילדים מבלי שאחרים יראו אותם. סייבר-סקס גם מאפשר ל- predatorsלמצוא תמיכה חסרת-תקדים לעניינם. בקבוצות עניין המוקדשות לנושאים כמו "אהבת גבר-ילד" או "אונס קטינים" הם מעודדים זה את זה ומחליפים עיצות (איך להתגבר על עכבות של ילדים, למשל, ע"י משלוח תמונות פורנו עם דמויות מצויירות). הודות למצלמות דיגיטליות וחיבורי אינטרנט יעילים הם יכולים לשלוח ולקבל חומר פורנוגרפי לא חוקי (עם ילדים) במהירות רבה. כל הגורמים האלה מביאים לכך שה- predators מנסים להתקרב לכל ילד הנמצא אי-שם בחדרי הצ'אט. זו אינה סיבה לנתק את האינטרנט, כי יש שם אפשרויות חינוך והעשרה מצוינות, אבל זו סיבה להשקיע יותר זמן בהכנת הילדים להתמודד עם מה שניתן לפגוש און-ליין. איך עושים את זה ? שלב 1: נסו להבין מה באמת עושים ילדיך און-ליין  הרגילו את הילדים שלאלה: "מה עשית היום באינטרנט?" בדיוק כפי שהורים שואלים את הילדים איך היה בבית הספר. אם אינכם מבינים על מה הם מדברים, בקשו הדגמה. במיוחד כדאי לשאול על התחומים הבאים:  CHAT צ'אט: predators מוצאים בד"כ את הקורבן בחדרי הצ'אט. למרות שהורים אומרים לילדים לא לתת לזרים להיכנס, עצם השימוש בצ'אט משמעותו הפרת הכלל הזה. רוב המבוגרים כלל לא יודעים מה שקורה שם, בגלל שאין להם זמן להתבדחות חסרת המטרה המתרחשת שם. עבור מתבגרים הצ'אט הוא מעין הרחבה טבעית של שיחות אינסופיות פנים אל פנים או בטלפון. אולם, בגלל האנונימיות הילדים חופשיים יותר להגיד דברים שלא היו מעיזים לומר בד"כ. במחקר משותף של פרופ' אילין ברסון מאוניברסיטת דרום-פלורידה בו נבדקו הרגלי און-ליין של 10,800 נערות (12-18) אמרה אחת מהן: "אני מדברת על מין בצורה שאני לא נוהגת לעשות עם מי שפגשתי רק לאחרונה. אבל כיוון שלא יודעים מי אני, אז לא איכפת לי מה חושבים." אם הילדים שלכם רוצים לשוחח באינטרנט, שבו יחד אתם לפחות פעם אחת. שוחחו על האנשים המשתתפים, הצביעו על מסרים שנראים מניפולטיבים או פרובוקטיבים. כמבוגרים אתם עשויים להבחין מיד בדברים שאינם תמימים כמו שילד חושב. הסבירו לילדים ש- predators משתמשים בכל מידע שילדים פולטים תוך כדי הצ'אט כדי לבנות לעצמם תמונה שלמה עליהם (כמו למשל, שמות של חברים או בעלי-חיים). חשבו יחד עם הילדים איזה מידע אין למסור מבלי להתיעץ עם ההורים. למשל, שם, כתובת, מספרי טלפון, סיסמה, שם בית הספר, קבוצת ספורט, שמות מורים וחברים או לוח זמנים ופעילויות. את הרשימה ניתן להדביק ליד המחשב. עזרו לילדים לבחור שם נייטרלי שלא מגלה את גילו של הילד. בחרו עם הילד את המידע הבסיסי שהוא ימסור, ולמדו את הילד איך לחסום מסרים לא רצויים. בדקו גם האם הילדים יודעים לסמן, לחתוך ולהדביק דיאלוגים פוגעים, כך שניתן לדווח עליהם. מותר להורים להחליט לחסום את חדרי הצ'אט, שכן שיעורי בית, ספורט ובילוי עם חברים מאפשרים מספיק פעילויות לילדים. רוב השרתים מאפשרים חסימה כזו. אפשרות נוספת היא להגביל את הצ'אט לחדרים המוקדשים לנושאים המעניינים את הילדים או אלה המיועדים לילדים (למשל,  www.freezone.comאו www.headbone.com) שם קיים פיקוח ואין מסרים מיידים. לגבי מתבגרים אפשר לקבוע כללי מדיניות דומים לאלה הנהוגים במשפחה לגבי ביקור אצל חברים בני המין השני (למשל, רק בשעות מסוימות וכשההורים בבית). Instant Messages מסרים מיידים:  הקשר הראשון של predators עם ילדים נעשה ע"י מסרים מיידים, מפני שזה נעשה בפרטיות. לכאורה, זה הכי הגיוני לבטל את האפשרות הזו, אולם ילדים רבים משוחחים כך עם חבריהם לכיתה , במקום להעביר הודעות בטלפון. אפשר להגביל את הילדים למשלוח/קבלת הודעות אלה רק עם מי שהם מכירים או לייעץ להם לא להגיב להודעות שנראות פרובוקטיביות, מטילות אימה או מלהיבות בצורה מוזרה. E-mail דואר אלקטרוני : הרבה predators שולחים דואר אלקטרוני לילדים ולפעמים מצרפים פורנוגרפיה. יש להזהיר את הילדים לא לפתוח חומר מצורף מאנשים שאינם מכירים. כדאי לשבת עם ילדים צעירים ולעזור להם להכיר הודעות דואר חשודות. אם אינכם בטוחים בשיפוט של הילדים, אפשר לשמור על הסיסמה ולבדוק בעצמכם את הדואר המגיע.   שלב 2: לפקח על פעילויות און-ליין כל משפחה צריכה לקבוע גבולות בין חובת ההורים להגן על הילדים לבין זכותם לפרטיות. כמובן שמידת ההשגחה על הילדים תלויה בגיל ובאופי הילד. ילדים תמימים הנוטים לבטוח באחרים זקוקים ליותר הגנה. אם הילד כועס על הליווי הזה, ניתן להסביר לו שזה דומה לליווי של טיול בי"ס או הליכה עם הילד לחוג כלשהו. ההמלצות בתחום זה הן: מיקום המחשב במקום ציבורי בבית:  אחת השאלות הראשונות הנשאלות ע"י ה- predators היא היכן הילד ממוקם. בד"כ הם יחזרו אחרי ילדים היושבים בחדר שלהם לבד. נכון, שגם בחדר המשפחה ניתן להקטין מסך תוך שניה ולהעלים את מה שנמצא עליו, אבל הסיכון שפעילותם תתגלה מקטין את הסיכוי שהם יכנסו למערכת יחסים חשאית. הגבלת את זמן האון-ליין:  ככל שילד מבלה יותר זמן און-ליין יש יותר סיכוי שהוא יהיה מעורב בהתנהגויות מסוכנות. מחקר ברסון מצא שהסיכוי לפגישה אישית עם מישהו שהכירו באינטרנט הוא פי 7 אצל נערות שבילו יותר מ12- שעות בשבוע מול המסך לעומת אלה שבילו 3-5 שעות בשבוע. בנות שמבלות יותר שעות מול המסך נוטות לגלות הרבה יותר פרטים אישיים ולהחליף תמונות עם מישהו שפגשו ברשת. תשומת לב למה שנכנס לבית: עליכם להיות מודעים לדרכי ההתקשרות של predators  עם ילדים. שימו לב למכתבים או לחבילות שהילד מקבל. עיקבו אחרי שיחות טלפון, שימו לב למספרי טלפון לא מוכרים. בארה"ב predators מארגנים לעצמם מספר 1-800- (חינם) כדי שלא יוכלו לאתר אותם. תזכורת חוזרת שדואר אלקטרוני איננו פרטי: הוא דומה לגלוית דואר שכל אחד יכול לקרוא. מומחים טוענים שגם אם הורים אינם פותחים את הדואר של ילדיהם, הם יכולים לשים לב לנושא ולכתובת השולח, בדיוק כמו שהם יכולים לבדוק את הכתובת על מכתבים או חבילות שילדים מקבלים. שימוש בתוכנות הגנה: קיימות תוכנות עיקוב או הגנה שיכולות להרחיק את הילדים מחומר שאיננו מתאים להם. למשל, Cyber Sentinel (Security Software Systems) מונעת מילדים לתת את שמם, כתובתם או כל מידע אחר שההורה בוחר. התוכנה מסוגלת לזהות משפטי מפתח ש- predators משתמשים כשהם רוצים לפתות ילדים. השיחות האלה נשמרות בקובץ מיוחד כך שהורים יוכלו לשוחח עליהם עם הילדים. שלב 3: עזור לילד ללמוד להגן על עצמו  ילדים קטנים הם מטרה קלה ל- predators, מפני שהם חסרי ניסיון. הרבה פעמים הם אפילו לא יודעים שמתבייתים עליהם. הדרך היחידה היא לצייד אותם בידע על התכסיסים שנוקטים predators כדי להגיע אליהם, בדיוק כפי שמזהירים ילדים קטנים ממבוגרים שמציעים להם סוכרייה או מבקשים מהם להשגיח על הכלב שלהם. צריך להזהיר ילדים ומתבגרים מפני כל מי שמתעניין בהם מינית באינטרנט. בעולם היום-יום אנו מלמדים ילדים לתת אימון ואח"כ לשאול שאלות- באינטרנט הסדר הפוך. שחק עם הילד משחקי סימולציה: זה מאד יעיל. השתמש בסיפורים שקראת או שמעת עליהם. למשל, ספר לילדים שפונים בד"כ לילדים שיש להם בעיות עם ההורים שלהם. אתר עם הילד כתובות של אנשים שיוכלו לעזור להם במקרה והם לא ירצו לפנות להורים (למשל, יועצים, מורים, קרובי משפחה, אנשי דת). שוחח עם הילדים על ההבדלים שבין יחסים אמיתיים לבין יחסים און-ליין:  הורים מתקשים להבין איך ילדים לא קולטים את הצביעות הקיימת ביחסים און-ליין. הם לא מבינים ש- predators עמלים קשות על מנת לרכוש את אימון הילד ולערער את יחסיו עם בני משפחתו. מתבגרים הנאבקים נגד מגבלות הוריהם שמחים לשמוע ממישהו שהם באמת מספיק בוגרים. האינטרנט מגביר פנטזיות רומנטיות, כי לא צריך להתמודד עם החסרונות של החיים. יש לשוחח עם מתבגרים לעיתים קרובות על הקושי להכיר אדם לעומק בכל מצב ולהסב את תשומת ליבם לכך שהאינטרנט מבטל סימנים העוזרים להיכרות זו (כמו: מראה חיצוני, שפת גוף  והתנהגות). בחיים אם מישהו מספר לך שהוא ספורטאי נפלא, מהר מאד האמת תתגלה. באינטרנט  יכולים לספר מה שהם רוצים. חשוב שילדים יבינו שאנשים שהם מכירים באינטרנט אינם חברים- הם זרים. רק בעולם האמיתי  אנשים יכולים להיות חברים. על מנת להקל על הילדים ניתן לקרוא למכרים ברשת בשם מיוחד, למשל, Cyberpals (ידיד-רשת). לפעמים הילדים מבינים שאנשים נוהגים לשקר און-ליין, וכדי לראות מיהם באמת הם חשים צורך לפגוש אותם. הם בטוחים שהדרך היחידה לגלות את האמת היא בפגישה פנים אל פנים. חלק מהם קובעים פגישות ללא ידיעת הוריהם. לכן יש להזהירם שקיימת סכנה ממשית לפגוש אדם שהכרנו ברשת. חשוב להגיד לילדים שכל מי שמבקש מהם לשמור סודות מההורים אינו מעוניין בטובתם דווקא. שוחחו עם מתבגרים על סייבר-סקס: מתבגרים אחדים ואפילו הורים חושבים שזה בטוח ללמוד על סקס און-ליין, מקום בו אין סכנת הריון, אונס או STD. המומחים טוענים, לעומת זה, שבחיים האמיתיים פוגשים המתבגרים בד"כ את בני גילם הנמצאים בשלב התפתחותי דומה. אבל אם בני 13 משוחחים עם בני 35, אין שפק שהמתבגר נמצא בעמדה נחותה. במחקר של ברסון היא מצאה שאפילו מתבגרים שחיפשו הרפתקה מינית, מצאו עצמם פתאום במצבים שחשפו אותם למבוכה, לאי-נוחות או פחד מפני שהמתכתבים איתם לא הרפו מהם. בענין זה הורים צריכים לנהוג בתקיפות ולהגיד למתבגרים שהם לא מרשים להם ללכת לחדרי צ'אט על סקס כמו שלא מרשים להם ללכת לבארים או לפאבים של פנויים/ פנויות. הבהירו לילדים שהם לא יואשמו בגין בעיות שהתעוררו און-ליין: ילדים אינם מדווחים על ניסיונות פיתוי און-ליין ע"י מבוגרים, בעיקר מפני שהם חשים אשמה על מעורבותם. חשוב שהורים יבהירו לילדים שהם לא יכעסו עליהם וגם ינתקו אותם מהאינטרנט אם הם ידווחו על הבעיות שהתעוררו. יש להדגיש שה- predator הוא האשם, שכן הוא מבוגר. Predators מנסים ללחוץ על הקורבנות שלהם שישמרו סוד ע"י איום שיגרמו נזק לאחרים. הורים חייבים להבטיח לילדים שהם לא יענישו אותם, אלא יעריכו מאד את יכולתם הבוגרת והאחראית לאיתור ולדווח על predators אפשרי באינטרנט. לסיום: האתגר הוא לעזור לילדים לפתח הערכה עצמית שתהפוך אותם פחות פגיעים לפיתוי, לחדד את חושיהם כך שיכירו בסכנה כאשר היא מופיעה, ולפתח בהם בטחון שיש סביבם מבוגרים שדואגים להם, שניתן לפנות אליהם עם כל דבר הנראה מפחיד ולדווח על מצבים בהם נראה לילד שאיבד שליטה על מה שקורה. איך מדווחים על ONLINE PREDATORS ? באופן כללי קיים תת דיווח על פשעי אינטרנט, כי הורים רבים מאמינים שאם לא נקבעה פגישה על הילד לא צריך לדווח. אבל הרי הם היו מדווחים מיד אם הם היו יודעים על מבוגר הנוהג להסתובב ליד בית הספר. כיוון שרוב ה- predators נוהג להטריד מספר ילדים, גם אם הילד שלכם בטוח, ילד אחר עלול להיות בסכנה. בארה"ב ניתן לפנות לכתובות הבאות: www.cybertipline.com) CYBERTIPLINE) - המרכז הלאומי שמטפל בהיעלמות או בניצול ילדים ואוסף מידע לגבי פיתוי און-ליין ופורנוגרפיה העוסקת בילדים. ISP) INTERNET SERVICE PROVIDER ) -  ספק השירות יכול לנתק את ה- predatorאם נותנים לו הוכחות על ניסיונות שידול מצידו כלפי קטין וגם לעזור בחסימת מסרים מאותו אדם. משטרה - בתחנות משטרה אחדות יש Cyber Cops , אם אנשים יתחילו לדווח על עבירות אינטרנט התפקיד יתרחב. US CUSTOMS SERVICE - ניתן לשלוח את הודעת הדואר מ- predatorsאו להעביר את הלינק של אתרים העוסקים בפורנוגרפיה עם ילדים למרכז הבינלאומי לחקירות פורנוגרפית ילדים (International Child Pornography Investigation and Coordination Center ) בכתובות: icpicc@customs.treas/gov  או www.customs.ustreas.gov/ .

מאמרים נוספים בנושא האלימות ברשת והתמודדות עמה

1.
מרחב האינטרנט כחלק ממרחב החיים
והתמודדות עם אלימות באינטרנט
הכינו: אליזבט גלאון, מדריכה ארצית אחראית אינטרנט ומיכל זכריה, מדריכה ביחידה למניעת
אלימות ופיתוח אקלים, שפ"י

מאפיינים מרכזיים של האינטרנט:
בני הנוער והילדים חיים חלק משמעותי מחייהם באינטרנט ושם הם מנהלים חלק ניכר מהקשרים
החברתיים. כמו בקשרים חברתיים פנים אל פנים, גם במרחב האינטרנט יש ביטוי לשיחות סרק,
לשיתוף רגשי, לתמיכה, לקונפליקט, לסיפורים אישיים, לצחוק ולבכי... . זהו המשך טבעי של ההווי
האישי והחברתי אשר בהשפעת המאפיינים הייחודיים של האינטרנט מקבלים צבעים נוספים - תיעוד,
ריבוי שותפים, ניוד הגבול בין הפרטי לציבורי וכד'  – זוהי תרבות ייחודית.

♦ האינטרנט הוא חלק מהחיים
ƒ (כמעט) כל מה שעושים במרחב הפיזי נעשה ו/או מקבל ביטוי גם במרחב האינטרנט.,
ההתנהלות היא בו זמנית בשני המרחבים ומשלימה.
ƒ האינטרנט זמין היום גם דרך טלפונים ניידים.
♦ האינטרנט לכשעצמו אינו פוגע או מיטיב –  השימוש ביישומים שמתאפשרים באמצעותו
והפעולות שמבוצעות באמצעותם יכולים להיות פוגעים או מיטיבים, תואמים גיל או לא, מקדמים
או מכשילים וכד'. חשוב לפתח מודעות לאפשרות לבחור את היישומים וההתנהגויות הרצויים  .
♦ למאפיינים הייחודיים של האינטרנט השפעה על הלך הרוח של הגולשים:
ƒ מאפייני האינטרנט כמו אי נראות, היעדר קשר עין, צמצום תחושות, תקשורת
טקסטואלית ועוד, יוצרים אצל הגולש אפקט של הסרת עכבות. כתוצאה, יש נטייה
לדיבור חופשי ואינטואיטיבי יותר וחשיפת ישירה וכנה של רגשות ומחשבות שבמרחב
הפיסי לא תמיד נחשפים –  . לטוב ולרע
ƒ במרחב האינטרנט התפתחה ומתפתחת  תרבות שכוללת שפה ונורמות חברתיות
ייחודיות וחשוב להכיר תרבות זו מזווית ראייתם של בני הנוער והילדים  .♦ בין ילדים למבוגרים קיים, ברוב המקרים, פער דיגיטלי. בשל פער זה המבוגרים חווים חוויות
דומות לאלו של מהגרים. הם עלולים לחוש בלבול באשר לאופן התפקוד הרצוי שלהם כדמויות
משמעותיות בהקשר להתנהלות ילדיהם במרחב האינטרנט.
♦ בעידן האינטרנט קיימת נגישות זמינה למידע רב, אמין יותר ואמין פחות, מקצועי וחובבני, אישי
וציבורי וכד'. מידע זה מתעדכן באופן רציף.  

בריונות באינטרנט  - Cyberbullying:
בריונות היא בריונות. גם בריונות במרחב הוירטואלי היא בדרך כלל אינה חד פעמית.
בריונות קיימת הן במרחב הפיזי והן במרחב האינטרנט ובמקרים רבים יש לאירוע פגיעה המשכיות
בשני המרחבים.
אין הבדל מהותי בפגיעה הנחווית מבריונות שמתרחשת מחוץ לאינטרנט לבין פגיעה הנחווית
מבריונות שמתרחשת באינטרנט. יחד עם זאת, התנהגויות בריוניות יכולות להתבצע ביתר קלות
וחווית הפגיעה עלולה להתעצם כאשר הדברים מתרחשים באינטרנט.
שימוש באינטרנט או בטלפון סלולארי לשליחת טקסט או תמונה במטרה לפגוע באדם אחר, פעולות
אלה יכולות להתבצע כשהפוגע  : מזדהה בשמו האמיתי, מאמץ לעצמו זהות בדויה, מתחזה לאדם
אחר או באופן אנונימי. יש להבחין בין האפשרות של שימוש בכינוי לא מזהה, בזהות מושאלת
ובאנונימיות לשם שמירה על פרטיות לבין שימוש לרעה של האפשרויות ההאלה לצורך פגיעה באחר

ביטויים של בריונות באינטרנט:
 • העלבה: באמצעות שליחת מסרים אישיים וישירים
 • הטרדה: שליחת מסרים פעמים רבות, עם וללא תוכן משמעותי למטרת הטרדה.
 • הפצת שמועות: המצאת סיפורים שקריים  והפצתם באמצעות טקסט מילולי, סרט או תמונה
מעובדת
 • לעג והשמצה המופנים ישירות לאדם או לאחרים.
 • החרמה: הרחקה מקבוצה חברתית, יצירת סקרי שנאה
 • הפחדה, איום וסחיטה.

מה מניע את הפוגעים?
יכולים להיות מניעים רבים ושונים, אך יש מניעים ששכיחים יותר כאשר מדובר על בריונות באינטרנט:
 • הפוגעים באינטרנט הם לא פעם אותם ילדים ופש געים   גם ב חבמר הפיסי. המניעים לפגוע
נובעים מסיבות שונות, כעס, עלבון, מתסכול, אובדן שליטה עצמית ועוד.
 • השאיפה לפופולריות:  לא פעם ילדים ובני נוער מחקים פעולות שנעשו ע"י אחרים וזכו
לחשיפה רבה – מסריטים ומפיצים סרטים אלימים (אמיתיים או מומחזים), פתיחת קבוצות
נגד מישהו או ' משהו וכד . ככל שהתכנים קיצוניים יותר וחזקים יותר הם נצפים יותר, כמות
הצופים בתכנים והמצטרפים לקבוצות היא מקור לחוויה של פופולאריות ולתהילה. • חוסר מודעות לזווית הראייה של הנפגע  ולרגשותיו, פעולה אימפולסיבית ללא מחשבה
מראש על ההשלכות. לא פעם הדברים נעשים 'בצחוק' ובלהט הרגע  .
מי הם הנפגעים?
 • כל אחד עלול להיפגע.
 • ילדים אשר דחויים ונפגעים גם בעולם הפיסי.
 • ילדים שחוששים מדחייה ומהשפלה.


התערבויות למניעת בריונות באינטרנט ולטיפול באירועי בריונות
כמו בכל התערבות, כמו בכל פגיעה ,חשוב לעבוד הן במישור הפרואקטיבי ו ישורהן במ הריאקטיבי
עם כל האוכלוסי הי , כחלק מתוכנית מניעה  , ומתן מענה ייחודי לפוגעים ולנפגעים.

התערבות הריאקטיבית:
עצירה, ענישה, דיווח במידת הצורך ובנוסף בניית תוכנית אישית שיש לה היבטים ייחודיים על פי
ההקשר (חוזר מנכ"ל).

התערבות פרואקטיבית:
מעבר לפעילויות המכוונות לנושא של האינטרנט בתוכנית "כישורי חיים" ובתוכניות המניעה יש   שלב
ולהדגיש את ההיבטים הייחודיים הקשורים לנושא.

על מנת שההתערבות תהיה אפקטיבית היא צריכה לקחת בחשבון תרבות זו שאינה חלק מחיינו
המבוגרים (רובנו). חשוב להסתכל על המתרחש במרחב זה גם מזווית ראייתם  של בני הנוער
והילדים. לדוגמה -   בבירור אירועים חריגים שהיה להם ביטוי במרחב האינטרנט חשוב לשאול שאלות
על המניעים להתנהגויות  ועל רמת המודעות להשלכותיה, על האינטרפרטציות שלהם לאירוע וכד'
ולקחת זאת בחשבון בתכנון ההתערבות.

מסרים שניתן להעביר לילדים:
 • לא –  לשתוק גם כשזה קורה לך וגם כשקורה לאחר. חשוב לשתף בפגיעה ולעמוד לצד מי
שנפגע, לדווח  , לתמוך, לסייע ולפנות/להפנות לעזרה.
 • לקבוצה יש כוח עמידה מול בריון אחד או בריונים מעטים – אפשר וחשוב לשתף חברים  .
 • כשאני מגן על מישהו אחר אני מצמצם את הישנות מעשי הבריונות.
 • כשאנחנו מצייתים לכללים שהבריונים קבעו אנחנו הופכים אותם לכללים שלנו  . אפשר ליזום
התנהגויות חיוביות  - לקבוצה יש כוח משותף לקבוע כללים חיוביים.
 
חשוב לזכור:
♦ התערבות רלוונטית צריכה לקחת בחשבון תרבות זו שאינה חלק מחיינו המבוגרים (רובנו). חשוב
להסתכל על המתרחש במרחב זה גם מזווית ראייתם  של בני הנוער והילדים. לדוגמה  -  בבירור
אירועים חריגים שהיה להם ביטוי במרחב האינטרנט חשוב לשאול שאלות על המניעים
להתנהגויות  ועל רמת המודעות להשלכותיה, על האינטרפרטציות שלהם לאירוע וכד' ולקחת
זאת בחשבון בתכנון ההתערבות.
♦ בכל פעילות ובטיפול באירוע חריג וכד' יש להתייחס גם להתנהלות באינטרנט, למשל בפעילות
בנושא חברות יש להתייחס גם לחברויות באינטרנט, המושג חבר מקבל משמעות אחרת
באינטרנט, למפגש חברים יש המשכיות ורציפות גם באינטרנט והמפגשים חוצים גבולות של זמן
ומקום, יש חברויות שיש להם ביטוי רק באינטרנט כמו חברים שאוהדים דבר משותף או חברים
למשחק וירטואלי וכד' ; באירועים חריגים יש להתייחס לביטויים שהיו להתרחשויות גם
באינטרנט, באירוע אלימות למשל יש לזכור שמעבר לאלימות פיזית ולאלימות מילולית יש גם סוג
נוסף של אלימות שבאה לידי ביטוי באינטרנט כמו למשל טקסטים כתובים, קבוצות שנאה,
תמונות וכד .'
♦ מעגלי הפגיעה השתנו, הגבולות הגיאוגרפיים אינם רלוונטיים (הכיתה, ביה"ס או השכונה, נוכחות
פיזית באירוע וכד'). בכל אירוע  ובאבחון בית ספר חשוב לבחון אלו ביטויים מקבלים האירועים
במרחב האינטרנט ומי נחשף אליו.
♦ אלימות היא אלימות! גם אם היא התרחשה רק באינטרנט ויש להתייחס אליה כבכל אלימות
אחרת.
♦ הבריונים הם תמיד מיעוט והטובים הם הרוב. חשוב להרחיב את מעגל התומכים הפוטנציאלים
בקרב קבוצת הגיל -  לפתח מודעות, לתת כלים לזיהוי מצבים של בריונות ושל פגיעה, לעודד
תמיכה והושטת עזרה ולתת לגיטמציה לדווח על אירועים חריגים.
♦ אנחנו המבוגרים חשים לא פעם מבוכה וחוסר אונים לנוכח ההתנהלות של הילדים בזירת חיים
חדשה זו. הנטייה הטבעית היא ליישם את כל העקרונות והחוקים המוכרים לנו מהסביבה הפיסית
ולנסות לעשות סדר באמצעות הכלים המוכרים לנו, אבל לעיתים כלים אלה לא עובדים בהקשר
לדינאמיקה הייחודית של אינטרנט. חשוב להעלות סוגיה זו לדיון בצוות, להסתכל על הדברים גם
מזווית ראייתם של הילדים, לבחון את הדברים בהקשר של המאפיינים הייחודיים והתרבות
החדשה שנוצרת, להעלות דילמות, לאפשר מגוון דעות ותגובות ולגבש תובנות ודרכי התמודדות
מותאמות.
♦ האינטרנט חי, נושם ומתפתח – מחובתנו ללמוד את מאפייניו, את התרבות המתהווה בו
ולהתעדכן באופן שוטף.
♦ לאינטרנט פוטנציאל רב לקדם את עבודתנו כאנשי מקצוע: נגישות למידע מקצועי, לפורומים
לשיתוף והיוועצות וכד'.  
באתר שפ"ינט ניתן למצוא מידע על נושא האינטרנט -
ƒ עלון מקוון 29 – מבוגרים משמעותיים במרחב האינטרנטƒ עלון מקוון 18 – גלישה בטוחה ברשת
ƒ עלון מקוון 17 – ילדים ובני נוער במרחב הוירטואלי
ƒ ידע תיאורטי ויישומי
ƒ תכניות התערבות
תכניות ונהלים קיימים:
 • מערכת החינוך נגד אלימות מינית  - שומרי סף ברשת, תש"ע. התכנית עוסקת בהעצמת
תלמידים לזיהוי והושטת עזרה במצבים של פגיעות באינטרנט.
 • מערכת החינוך נגד אלימות מינית - פיתוח כלים לאיתור וזיהוי פגיעה מינית בקרב בני הגיל,
תשע"א
 • "בוחרים בחיים" – תוכנית למניעת אובדנות ופיתוח חוסן. התכנית כוללת פרק המתייחס
לאינטרנט.
 • תכנית כישורי חיים ליסודי ולחט"ב.
 • פעילויות שפותחו במסגרת היום להאומי לאינטרנט בטוח.


חוזר מנכ"ל
בחוזר מנכ  "ל "קידום אקלים בטוח והתמודדות עם אירועי אלימות במוסדות חינוך" תש  "ע (1 א) יש
התייחסות לפגיעה באמצעות האינטרנט, לצילום במהלך שיעור ולשימוש לרעה בתצלומים של
תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית הספר כמעשה אלימות ומוזכר הטיפול בהתאם. אחד
הקריטריונים להערכת החומרה של האירוע הוא האם הפגיעה נעשתה בנוכחות רבים או בהפצה
המונית באמצעים טכנולוגיים כגון האינטרנט.
אירועים חמורים הקשורים לאינטרנט נכללים בחובת הדיווח:
פגיעה חמורה באמצעות האינטרנט (התחזות, הפצת תכנים פרטיים   מביכים, איומים וכו .)'
שימוש בטלפון נייד לצילום בזמן שיעור, צילום ללא ידיעתו של המצולם, וכן שימוש לרעה בתצלומים
של תלמידים או מורים שנעשו בשטח בית  -הספר (איום בהפצה, חשיפה, עיוות ולעג, הפצה בטלפון
נייד או באינטרנט .)

2.

סיכום סקר: UK Children go on line

תרגום, סיכום ועריכה: מירי זולברג, ד"ר אסנת בינשטוק

השתתפו: 1511 ילדים ובני נוער בני 9-19

              906 הורים לילדים ונוער בני 9-17

מטרת המחקר: בדיקת שימושי האינטרנט של גילאי 9-19 כדי להעריך הזדמנויות וסיכונים.

ממצאים:

• גישה ושימוש באינטרנט:

- ילדים רבים הם בעלי גישה לאינטרנט ממחשב ביתי ויותר מהם הם בעלי גישה למחשב מביה"ס.

- כרבע מן הילדים הם בעלי גישה לאינטרנט רק מביה"ס.

- בבתים בהם יש ילדים נמצאים יותר מחשבים ויש יותר גישה לאינטרנט.

- רק לכחמישית מן הילדים יש גישה לאינטרנט מחדרם, מרבית המחשבים עם גישה לאינטרנט מצויים באזורי הבית המשותפים.

- זמן השימוש במחשב פחות מזמן הצפייה בטלוויזיה ומן השהות המשפחתית. הוא זהה לזמן הכנת שיעורים ומשחקי מחשב, וגדול מהזמן המוקצב לקריאה ולשיחות טלפון.

- מרבית השימוש באינטרנט הוא לצרכי לימודים (שיעורי בית והכנת עבודות, להשגת אינפורמציה לצרכים שונים, לשליחת וקבלת דואל, למשחקים ברשת. הזמן המוקדש לצ'טים קטן יותר.

• שימוש באינטרנט למטרות פחות חינוכיות בגילאי 12-19:

-        פחות מרבע הודו בהעתקת חומר לעבודה בית ספרית והגשתו כשלהם

-        פחות מעשירית מן הילדים פרצו למחשב או דואל של מישהו.

-        כחמישה אחוזים מהם ביקרו באתרי היכרויות

-        ארבעה אחוזים מהם שלחו מסר מאיים או מטריד.

• פער בין הורים לילדים:

- מעל רבע מן ההורים הגדירו עצמם כמתחילים ורק מיעוט מן הילדים הגדירו עצמם כך

- כשליש מן הילדים הגדירו עצמם כמתקדמים ורק מעט הורים הגדירו עצמם כך.

- רק כחמישית מן ההורים יודעים להסיר וירוס, להתקין הגנות או להוריד מוזיקה מן הרשת.

• יכולת ילדים להעריך תכנים באינטרנט:

- פחות ממחצית הילדים סמכו על חומר שנמצא באינטרנט, מחצית מהם  סומכים חלקית ורק מיעוטם סקפטיים לגביו.

- מעל שליש מן הילדים דווחו שהסבירו להם כיצד להעריך את מהימנות המידע.

- פחות ממחצית ההורים בטוחים שילדם יודע להעריך נכון את התכנים באינטרנט.

- מעל מחצית הילדים נתקלו בפורנוגרפיה ברשת.

- פחות מחמישית ההורים חושבים שילדם פוגש פורנו ברשת.

- רוב הפורנוגרפיה נצפית במקרה על ידי כניסה מקרית תוך חיפוש אתרים אחרים או קבלת דואר זבל פורנוגראפי.

- עשירית מהילדים דווחו שנכנסו לאתרי פורנו מתוך כוונה, וכעשירית מהם קבלו חומר ממישהו שמכירים או שפגשו ברשת.

-  מחצית מן הילדים שפגשו פורנוגרפיה ברשת לא הוטרדו מכך, רבע מגילאי 9-15 טענו שנגעלו, מחצית מהילדים שפגשו פורנוגרפיה ברשת הרגישו שהם צעירים מדי מכדי לצפות בחומרים הללו.

• המעטת הורים בערך החוויות השליליות של ילדיהם:

-        מעל שליש מן הילדים הגולשים לפחות פעם בשבוע נתקלו בהערות מיניות או פוגעות ואילו ההורים אינם מודעים לכך, פחות מעשירית מהם חושב שילדיהם קבל הערות מיניות ועוד פחות חושבים שילדם נתקל בבריונות ברשת.

• העברת מידע אישי ברשת:

- הורים טוענים שאינם מרשים לילדם להעביר ברשת מידע אישי.

- כמחצית מהילדים טוענים שהוריהם אינם מרשים להם זאת.

- מעט פחות ממחצית הילדים שגולשים ברשת פעם בשבוע טוענים שמסרו אינפורמציה אישית כמו שם מלא, גיל, כתובת דואל, שם ביה"ס או מספר טלפון.

- חמישה אחוז מההורים חושבים שילדיהם מסרו מידע אישי.

• הכרות ברשת:

- מתחת למחצית הילדים שמשתמשים באינטרנט פעם בשבוע מודים שהתחזו ומסרו מידע שקרי

- כשליש מהילדים הכירו ברשת אנשים.

- שמונה אחוז מסרו שפגשו אדם שהכירו לראשונה ברשת – רובם מדווחים כי הם אומרים למישהו כי הם הולכים לפגישה כזו, לוקחים עמם חבר, פוגשים מישהו בן גילם ונהנים.

• פיקוח הורי על פעילות ילדים באינטרנט:

- לעיתים קרובות עקב מחסור במיומנויות רשת יחסית לילדיהם.

- הילדים חווים יותר חוויות בעייתיות ברשת מאשר הוריהם.

- הורים מרגישים שיש יותר פיקוח מאשר ילדיהם מרגישים, זה אומר כי הם נוטים להניח שאין צורך בכללים במקום שיש בהם צורך, וכי הכללים נשמרים במקום שאינם נשמרים!

- הורים טוענים שהם מעורבים באופן ישיר ותומכים בחוויות ילדיהם ברשת וטוענים שהם מנטרים את שימוש ילדיהם ברשת.

- ילדים אינם מדווחים על מעורבות הורית ואינם מודעים לניטור ההורים.

- עשירית מההורים מודים שאינם יודעים מה ילדיהם עושים ברשת

- קרוב לחמישית ההורים טוענים שאינם יודעים לעזור לילדם להשתמש ברשת באופן בטוח.

- מאחר וחלק גדול מן המחשבים ממוקמים בחדרים פרטיים ולא בחלקים ציבוריים של הבית, ומאחר וילדים מחפשים פרטיות ברשת ואפילו מחפשים להימנע מפיקוח הורי – הפיקוח ההורי לא יכול להיות מופעל.

- למעלה משני שליש מן הילדים אינו רוצה פיקוח הורי על גלישה ברשת ונוקט באמצעים להגן על הפרטיות שלהם – מחיקת דוא"ל כדי שההורים לא יקראו אותו, הקטנת חלון כשההורים נכנסים לחדר, מחיקת ההיסטוריה של הדוא"ל, החבאת מסמכים, שימוש בסיסמא של מישהו אחר ללא ידיעתו.

- להורים יש משאלות של פיקוח חיצוני – מרביתם רוצים חוקים נוקשים יותר לגבי פורנוגרפיה ברשת, למעלה ממחציתם רוצים פיקוח ממשלתי נוקשה יותר, מרביתם מצפים ליותר הכוונה ולימוד בבתי הספר ואף רוצים הדרכה לעצמם.

- כשני שליש מן ההורים היו רוצים ביותר אתרים מותאמים לילדים ובתוכנות סינון ופיקוח טובות יותר.

- קיימת בעיה בפיקוח הורי ברשת – חלק מיתרונות הרשת עבור ילדים ונוער הוא הפרטיות והחופש מפיקוח הורי. פיקוח וניטור פעילויות ילדים ברשת הם משימה מאתגרת ועדינה שצריכה לגייס את שיתוף הפעולה של הילדים.

- ילדים בטוחים בשליטתם במיומנויות המחשב אך גם מודעים לבלבול ולחוסר הביטחון שלהם.

- ככל שהשימוש באינטרנט רב יותר, המיומנויות גדולות יותר אך כך גם המפגש עם סכנותיו.

- כאשר משתמשים מעט, יש פחות סכנות אבל גם פחות יתרונות, לכן מגבלה על נגישות היא האסטרטגיה הפחות טובה להגן על ילדים.

• סיכום:

יש הרבה תשומת לב ציבורית לסכנות. זווית הראייה של כל אחד מאתנו תקבע אם יראה את חצי הכוס המלאה או הריקה. המסקנה היא שיש להכיר את הסכנות ואת הדרכים לצמצם אותן.

הסכנות אינן מצדיקות כניסה לפאניקה ולא מגבלה משמעותית על שימוש ילדים ברשת. מצד שני יש צורך בהתייחסות רצינית אליהן והתערבות ברמת ממשל, אנשי חינוך, תעשיית הרשת והורים.

ילדים שמוגבלים בשימוש ברשת אינם מנצלים מספיק טוב את יתרונותיה, אינם בונים אתרים אישיים וגלישתם ברשת אינה מלווה בסקרנות וביקורת.

המלצת הסקר: אימוץ גישה מאוזנת לפיקוח שתמצא שבי לזהב בין הסכנות של חשיפת ילדים לנזקי הרשת לבין פגיעה בהזדמנויות שלהם להשתתף, להנות ולבטא עצמם באופן מלא. שביל זהב בין הגנה על הילדים לבין שמירה על זכויותיהם.